למה פרסומות ישראליות הן תמיד משעממות

לא רוצים ילד? אין בעיה- תנו לנו 5 דקות ונביא לכם שיר מוכר, נשנה לו את המילים כך שיתאימו למוצר שלכם, והופ- הצלחה מסחררת: יוגורט עם שיר מעצבן, אינטרנט עם השיר שאף אחד (גם הזמר עצמו) לא רוצה להיזכר בו (זינגרלה? באמת???), והפרסומת לקופת החולים- “לנו זה אכפת”. וואלה? כי לנו ממש לא.

וככה נראות כל הפרסומות שלנו: אותו הדבר.
ראית? מצוין. מחר נמחזר לך את אותה הפרסומת, עם ילד אחר ומוצר חדש. יהיה מקורי.

ובאמת- למה לעבוד קשה על אסטרטגיה, יצירתיות והפקה מושקעת אם אפשר לשים ילד/ שיר, לפמפם אותם במשך שבועיים בכל יום ובכל ברייק בפריים טיים, ואז להתמוגג מול הלקוח: “וואו, ראית? הנתונים מראים שזו הפרסומת הכי זכירה השבוע”.
ברור שהיא זכירה, גאון- החדרתם לי אותה לווריד, איך אני אשכח אותה? 
אבל ברצינות- האם החדרת הפרסומת לווריד תגרום לי לקנות את המותג שלך? לא בטוח.

בואו נבחן שתי עובדות מעניינות:
האחת- כשאנחנו צופים בפרסומת היא מעוררת בנו תחושות שונות, ואותן אנו משליכים על תכונות המותג: אם הפרסומת מגניבה- המותג בטח מגניב, ואם הפרסומת יבשושית אז הוא בטח מיועד לסבתא שלך.
השנייה- אנחנו צורכים מותגים שאנחנו מאמינים שהם מיוחדים- בבחינת “אם יש לי משהו מיוחד זה אומר שאני עצמי מיוחד”.

אז מהי המסקנה המתבקשת משתי עובדות אלה?
ובכן, אם המותג שלך מפרסם את עצמו כמו כל שאר המותגים- אז הוא לא בדיוק מיוחד. ואם הוא לא מיוחד- למה שארכוש אותו?

נכון, הפרסומות אמורות לעשות עלינו עוד מניפולציות- להשאיר את המותג במודעות שלנו, ליצור אצלנו אהדה כלפיו כדי שנעדיף אותו על פני מותגים אחרים, ליידע על מבצע מסוים ועוד.
אבל בינינו- לא נראה לכם שלעניין אותנו ולחדש לנו זה הבסיס של הבסיס??
אז בפעם הבאה שאתם מפרסמים- תנו לי בבקשה קצת יותר מאמץ וקצת יותר מקוריות.

ושמישהו ייקח את הילד הזה מפה, בבקשה!!

6 אוגוסט 2015